רש"י על יבמות צ״א

1 פשיטא - זונה היא:

2 לויה שנשבית - וחיישינן שמא נבעלה לעובד כוכבים:

3 או שנבעלה בעילת זנות - כגון לעובד כוכבים ועבד וחלל וכל הנך דאמר באלמנה לכ"ג לעיל יבמות סח. דמפסלא בהו בת כהן מתרומה גבי לויה לא פסלי ממעשר:

4 בתרומה דרבנן - דאילו בתרומה דאורייתא לא איצטריך למיתני דכיון דקנסוה אמעשר כ"ש אתרומה:

5 כתובה מאי עבידתה - הא תנן ברישא אין לה כתובה:

6 כתובת בנין דיכרין - דתנן בכתובות דף נב: כתובת בנין דיכרין דיהוין ליכי מינאי אינון ירתין כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחוהון ואם מתה בחייו ונשא שניה וילדה לו ומת הוא בני שניה אפי' הן נקבות נוטלין כתובת אמן כחוב גמור שהרי נתאלמנה מאביהן ובני ראשונה אם יש זכרים נוטלין כתובת אמן ואף על גב דמתה בחייו דרבנן תקון כתובת בנין דיכרין כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו. והכא לא שקלי יורשין דילה כתובת בנין דיכרין אלא בני הכשרה נוטלין כתובת אמן והשאר חולקין בשוה:

7 ולא מייבם מדרבנן - דרבנן קנסוה:

8 אחיו של שני חולץ מדרבנן - דמדאורייתא לא רמיא קמיה ורבנן הוא דאצרכוה חליצה משום גזירה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה כדאמרן לגבי גט:

9 ביאה דעיקר איסורא לא קניס - דקתני ביאתה קונה אותה לפטור צרתה:

10 הני דיתבא תותיה - ואיכא למימר אתי לקיומה הואיל ונוהג בה מנהג נשים ואפי' הכי לא קנסי כ"ש כתובה דזהו תחלת גירושין כי שקלה כתובה:

11 דמחיים - בחיי בעלה:

12 נשאת שלא ברשות - רבי שמעון קאמר לה:

13 בקמייתא - ביאתה או חליצתה כו' בנשאת בעד אחד:

14 מכלל דפליגי - רבנן עליה דר' שמעון בסיפא בנשאת בעדים:

15 כל עריות - שאמרו שהן ערוה אין צריכות גט ממנו אם ניסת למי שהיא ערוה עליו:

16 חוץ מאשת איש - שניסת בעד אחד ע"פ בית דין דאצרכוה רבנן גיטא כדאמרן במתני':

17 לא בעיא גט - דאנוסה היא:

18 עשו בהוראתן - הורוה לינשא בעד אחד:

19 כזדון איש באשה - כהבא בזדון על אשת איש ונאסרה על בעלה:

20 כשגגת איש באשה - ולא נאסרה:

21 אידי ואידי לא בעיא גט - מדקא מדמי ליה לזדון ולשוגג:

22 אלא לאו רבנן היא - ושמע מיניה בעדים מודו:

23 לעולם רבי שמעון היא - הך קמייתא דקתני חוץ מאשת איש כו':

24 ככוונת איש באשה - כפנויה שנתכוון לקדשה דבעיא גיטא:

25 כשלא בכוונה - כבא על הפנויה שלא לשם קדושין:

26 לענין איסורא - ולעולם כדקא ס"ד מעיקרא כזדון איש באשת איש ומיהו לענין גט לא קמיירי דאע"ג דמדמי לה לזדון בעיא גיטא:

27 ולא מייתא קרבן - דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור כדילפינן בהוריות דף ב: מבעשותה:

28 הך קמייתא - דקתני חוץ מאשת איש כולה רבנן היא ולא תיתני שניסת דמשמע אבל בעדים לא אלא תריץ ושניסת ומשתמעין תרוייהו:

29 חוץ מאשת איש - דהיינו בעדים ושניסת ע"פ ב"ד בעד אחד דתרוייהו בעו גט וכיון דבעינן גיטא אלמא מילתא היא ומתסרא אקמא:

30 כתב לשם מלכות שאינה הוגנת - סופר שהיה צריך למנות למלכי ישראל או לשם מלכות אחרת כגון לשם מלכי רומי ותנא קרי לה שאינה הוגנת משום דאין להם לא כתב ולא לשון כדכתיב עובדיה א׳:ב׳ בזוי אתה מאד:

31 תצא מזה ומזה - אם ניסת באותו גט:

32 כל הדרכים - כל הנך קלקולי דמתני':

33 מאי הוה לה למיעבד - סבורה היתה שהוא גט כשר:

34 לאקרויה לגיטא - לפני חכם:

35 והלכה צרתה ונשאת - לשוק שנפטרה בייבום חברתה ואח"כ נמצאת זו אילונית ואין ביאתה פוטרת צרתה כדאמר בפ"ק דף יב. פרט לאילונית שאין יולדת:

36 תצא - צרתה מזה שניסת לו ומיבמה ורבי עקיבא היא לקמן יבמות דף צב. דעביד חייבי לאוין כגון יבמה לשוק כחייבי כריתות כאשת איש ממש:

37 כל עריות שאמרו פוטרות צרותיהן - לשוק בלא חליצה ויבום כגון ט"ו נשים דפ"ק דף ב.:

38 הלכו צרות אלו ונישאו - לשוק ונמצאת הערוה אילונית ונודע שהוזקקה צרתה לייבום למפרע דערוה אילונית אינה פוטרת צרתה דאילונית מקח טעות הוא ולאו אשתו היא ואין זו צרת ערוה וזקוקה ליבם כדתנן בפ"ק שם וכולן שמתו או שמיאנו או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות:

39 תצא - הצרה מזה ומזה כו':

40 גט לאיש ושובר לאשה - שהבעל נותן שכר הגט והאשה כותבת שובר לגבות כתובתה מן בעלה ולתת לו השובר שאם לא היתה נותנת לו שובר לא יפרע לה כתובה:

41 ונתנו זה לזה - כסבורה זו לקבל גט מיד בעלה וקבלה שובר והיא נתנה לו גט:

42 גט קרח - בגט מקושר קמיירי כדאמר בבבא בתרא דף קס. גט פשוט עדיו מתוכו גט מקושר עדיו מאחוריו כשהיה כופלו חותם העד על הכפל וחוזר וכופלו וחותם עד שני וכן שלישי ואם היו קשריו מרובים מעדיו היינו גט קרח ופסול:

43 סבר למיעבד עובדא במאי הוה לה למיעבד - ולהחזיר לבעלה אשת איש שנשאת בעדים:

44 והתניא כל הני - ולא אמרינן מאי הוה לה למיעבד:

45 אמר ליה ולא שנינהו אמר ליה ואשינויי לסמוך - אם זה דוחק ומתרץ לדחוק התשובה אנן ממילא שמעינן דלא אמרינן מאי הוה לה למיעבד : ופסק. ונמנע ולא עבד עובדא:

46 ולקלא לא חיישינן - אם ניסת בבית דין ואח"כ יצא קול שבעלה חי ולפנינו לא בא: